פוטרה מעבודתה לאחר שהודיעה על הריונה ותפוצה
עובדת שעבדה כשנתיים כאשת מכירות בחברה, פוטרה כעבור מספר ימים לאחר שהודיעה על הריונה. בית הדין האזורי לעבודה חייב את החברה לשלם לה פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק השוויון. ערעור החברה לבית הדין נדחה באשר לפיטוריה שלא כדין.
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה, נדון ערעור שהגישה חברה על פסק דין שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, שקיבל תביעה של עובדת כנגדה וחייב את החברה לשלם לעובדת פיצויים בגין בין היתר פיטורים בהריון.
מפסק הדין עולה, כי העובדת הועסקה במשך כשנתיים כאשת שיווק ומכירות אצל החברה, ושכרה היה מבוסס על שכר חודשי קבוע, וכן הוסכם בין העובדת לחברה כי לעובדת יינתן בונוס בשיעור של 5% בגין מכירות. במהלך תקופת עבודתה בחברה, הודיעה העובדת לממונה עליה שהיא בהריון. כשבוע לאחר מכן, הודיעה החברה לעובדת שהיא מוזמנת לשימוע לפני פיטורים, וכעבור מספר ימים נערך לה שימוע, בו היא מסרה לנציגי החברה אישור רפואי על היותה בהריון. אולם יום למחרת נמסר לעובדת מכתב פיטורים בו צוין כי הסיבה לפיטוריה מהחברה הנה בשל "שינויים והתאמות".
החלטת בית הדין האזורי
לאחר פיטוריה מעבודתה הגישה העובדת תביעה כנגד החברה בה טענה בין היתר, כי פיטוריה היו בניגוד להוראות חוק עבודת נשים ולחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתה וקבע בין היתר, כי העובדת זכאית לקבל פיצוי בסך 80,000 שח בגין פיטורים שלא כדין, שנעשו תוך הפרה בוטה של הוראות חוק עבודת נשים לאחר שהחברה לא פנתה לקבלת היתר ללא כל הסבר על אף שידעה שהעובדת בהריון, וכן קבע כי פיטוריה היו בניגוד לחוק השוויון לאחר שהשתכנע שהיה קשר בין פיטוריה של העובדת מהחברה לבין הריונה.
בנוסף בית הדין האזורי פסק כי העובדת זכאית לקבל עמלות בגין עסקאות שהבשילו לאחר פיטוריה ובמהלך התקופה המוגנת לפיטוריה, וחייב את החברה לשלם לה פיצוי ממוני בסך של כ-125,000 ₪ בגין רכיב זה, לאחר שהפחית את שכרה במקום העבודה החלופי שבו התחילה העובדת לעבוד לאחר פיטוריה מהחברה.
טענות החברה
לאחר מתן פסק הדין שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה הגישה החברה ערעור בו היא טענה בין היתר, כי פיטוריה של העובדת מעבודתה בחברה נעשו ללא קשר להריונה אלא בשל בעיות אמינות ומשמעת, וכי סכום הפיצוי הלא ממוני שנפסק לחובתה של החברה היה חריג ומוגזם בהקיפו.
עוד טענה החברה, כי העובדת לא הוכיחה את זכאותה לקבלת עמלות בקשר לביצוע העסקאות בהן חויבה החברה לשלם לה לאחר שהיא פוטרה, וכי קביעת בית הדין בנושא זה משליכה על כל זכויותיה של העובדת לרבות מכוח חוק עבודת נשים בו חויבה החברה לשלם לה בפסק הדין.
העובדת טענה מנגד בין היתר כי גרסת החברה השתנתה לאורך ההליך, ותחילה נטען כי פיטוריה מהחברה נעשו בשל התייעלות, ובשלב מאוחר יותר הציגה אותה החברה כעובדת בעייתית מבחינה אישית ומקצועית, ולכן טענה העובדת בהתייחסותה לערעור שהגיש החברה – כי אין מקום להתערב בקביעה העובדתית שנקבעה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה – לפיה היא פוטרה שלא כדין.
החלטת בית הדין הארצי
בית הדין החליט לדחות את ערעור החברה בכל הנוגע לקביעת בית הדין האזורי על הפרת חוק עבודת נשים וחוק השוויון, לאחר שנקבע כי החברה פיטרה את העובדת בעת שידעה כי היא בהריון, ומבלי שפנתה לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים וללא הסבר להפרה זו.
עוד צוין כי הפרה נוספת בגינה נפסק לעובדת פיצוי בגין הפרת חוק השוויון, הנו לנוכח קיומו של קשר בין הריונה לבין ההחלטה על פיטוריה, וכן כי סכום הפיצוי שנפסק לטובתה על-ידי בית הדין האזורי בגין רכיב זה אינו חורג מהמקובל, ולכן בית הדין הארצי קבע כי אין מקום להתערב בסוגיה זה בשיקול הדעת של בית הדין האזורי.
יחד עם זאת, בית הדין הארצי קיבל את טענותיה של החברה בנוגע לזכאותה של העובדת לקבלת עמלות ביחס לעסקאות שתשלומן בוצע לאחר פיטוריה מהחברה וקבע בין היתר בנושא זה, כי העובדת לא הוכיחה כי היה לה תרומה משמעותית לגיבוש אותן עסקאות, וכן כי היא לא הוכיחה שעמדה בתנאים החוזיים המצדיקים קבלת עמלה בגין עסקאות שהושלמו במהלך התקופה המוגנת, ולכן נקבע כי לא הייתה הצדקה לפסוק לזכות העובדת עמלות.
לאור זאת בית הדין הארצי הורה על הפחתת הפיצוי הממוני שנפסק לעובדת, באופן שביטל את רכיב העמלות שחויבה החברה לשלם לעובדת על-ידי בית הדין האזורי. יחד עם זאת, בית הדין הארצי הותיר ללא שינוי את שיעור הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך 80,000 ₪ בו חויבה החברה לשלם לעובדת בגין הפרת חוק השוויון ואת יתר הסכומים בהם חויבה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה.
מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין דיני עבודה אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית. לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951. מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפט
